רחמים ומחילה

רחמים ומחילה
ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

הזכרתי כאן כבר כמה פעמים את נועמאן עלי ח'אן, מנהל המוסד ללימוד ערבית- Bayyinah שבשנה האחרונה הפך לאחת הדמויות החשובות ביותר בקרב המוסלמים בארצות הברית, בכל הנוגע ללימודי השפה הערבית.

ל- Bayyinah יש כבר אלפי תלמידים מעשרות מדינות בארה"ב, וכל אלו שכבר זכו להשתתף בקורסים שלהם, מעידים כי מדובר בקורסים יוצאי דופן ושונים מכל קורס ללימודי ערבית שהם אי פעם השתתפו בו.

לאור הדרישה הגוברת של מוסלמים מחוץ לארה"ב להעלות את התכנים שלהם לרשת, הם שוקלים ברצינות אפשרויות כאלה בעתיד, ובנתיים הם העלו את הקורס הראשון למתחילים כניסיון.

לנועמאן עלי ח'אן יש מנהג שבו הוא מקדיש את עשרת הדקות האחרונות של כל שיעור להצגת פנינה ספרותית מסוימת מספר הקוראן. ואינשאללה בסדרת הפוסטים הבאה אני אציג את הנושאים שהוא דיבר עליהם בקורס- "ערבית ספרותית למתקדמים".

אז פנינת הטקסט להיום היא לגבי רחמים ומחילה.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

يَعْلَمُ مَا يَلِجُ فِي الْأَرْضِ وَمَا يَخْرُجُ مِنْهَا وَمَا يَنزِلُ مِنَ السَّمَاءِ وَمَا يَعْرُجُ فِيهَا وَهُوَ الرَّحِيمُ

الْغَفُورُ ﴿٢﴾

"הוא יודע מה נבלע בארץ ומה בוקע מתוכה, ומה יורד מן מהשמיים ומה עולה אליה. והוא א-רחים אל ע'אפור" (סורת סבא' – 34, פסוק 2 )

בספר הקוראן, אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר יותר מ-70 פעם שהוא "אל ע'אפור א-רחים" (המוחל ביותר והרחום ביותר) ורק בפסוק הזה שלפנינו הסדר הוא הפוך: א-רחים, אל ע'אפור.

מדוע?

האימאם איבן אל ק'איים אומר כי כאשר אנו קוראים על ידע (עילְם) בקוראן, תמיד נמצא שאללה מזכיר בנוסף לכך גם רחמים (רַחְמַה).

למשל בפסוק:

…رَبَّنَا وَسِعْتَ كُلَّ شَيْءٍ رَّحْمَةً وَعِلْمًا…﴿٧﴾ "…ריבוננו, רחמיך וידיעתך חובקי כל הם…" (סורת ע'אפיר- 40, פסוק 7 )

או בדועא' של אלו המבוססים בידע (א-ראסיח'ון):

رَبَّنَا لَا تُزِغْ قُلُوبَنَا بَعْدَ إِذْ هَدَيْتَنَا وَهَبْ لَنَا مِن لَّدُنكَ رَحْمَةً إِنَّكَ

أَنتَ الْوَهَّابُ ﴿٨﴾ "ריבוננו אל תסטה את לבבותינו לאחר שהנחית אותנו, ותן לנו רחמים מאיתך, כי אכן אתה הוא הנותן" (סורת אל עימראן – 3, פסוק 8 )

אללה סובחאנהו ותעלה מתחיל את הפסוק מסורת סבא' במילה יַעְלַמו כלומר: הוא יודע. וכפי שנראה בהמשך, יש לכך קשר ישיר לסיבה שהמילה א-רחים מופיעה קודם.

אם נבחן בקוראן את המילה אל ע'אפור (המוחל ביותר) או מע'פירה (מחילה) נמצא כי הם מופיעים תמיד בהקשר של בני האדם. למשל עם הנביא נוח עליו השלום ובני עמו:

فَقُلْتُ اسْتَغْفِرُوا رَبَّكُمْ إِنَّهُ كَانَ غَفَّارًا ﴿١٠﴾ "ואמרתי [להם] : בקשו סליחה מריבונכם כי אכן הוא בעל המחילה" (סורת נוח – 71, פסוק 10 )

אם נבחן שוב את הפסוק מסורת סבא', נראה כי אין שם פנייה ישירה לבני האדם אלא הזכרה של הארץ והשמיים בהקשר של הידע של אללה לגביהם. הפסוק פונה אל בני האדם רק בצורה עקיפה וזוהי הסיבה לכך שהמילה א-רחים מוזכרת לפני אל-ע'אפור.

יַעְלַמו מַא יַליגֻ'ו פיל אַרְדי – "הוא יודע מה נבלע [או מוכנס] לתוך הארץ". הכוונה יכולה להיות לזרעים שאנחנו מכניסים לאדמה, אך יש גם כוונה לכך שגם אותנו יכניסו לאדמה יום אחד. כולנו צריכים את הרחמים (רחמה) של אללה הרחום (א-רחים) כאשר יקברו אותנו באדמה.

וַמַא יַחְ'רֻוגֻ'ו מינְהַא – "ומה בוקע [או יוצא] מתוכה". הצמחים יוצאים מהאדמה, אבל בנוסף לכך, גם אנחנו נצא ממנה יום אחד. ובאותה עת נצטרך את המחילה (מַעְ'פִירַה) מאללה המוחל (אל ע'אפור).

וַמַא יַנְזילֻו מִן אַסְ-סַמַא' – "ומה שיורד מן השמיים". הגשם שאללה מוריד הוא כרחמים (רחמה) עלינו. ההתגלות אשר יורדת לנביאים היא גם רחמים עלינו. ואת הפרנסה שלנו אנו מקבלים מהשמיים וגם אלו רחמים.

וַמַא יַעְרֻוגֻ'ו פִיהַא – "ומה שעולה אליה". ומה עולה אל השמיים? התפילות שלנו, בקשות הסליחה שלנו וכל מעשינו. ומה אנחנו צריכים בשביל כל אלו? מחילה (מַעְ'פִירַה) מאללה המוחל (אל ע'אפור).

ואז אללה מסיים את הפסוק ואומר: וַאהֻוַא א-רֳּחים אַלְ-עַ'אפֻור – "והוא הרחום ביותר והמוחל ביותר"

סובחאנאללה, כל חלק וחלק בפסוק הזה מתקשר לאחד משתי השמות הנעלים של אללה בסדר שבו הם מופיעים.

אחת מהביקורות הנפוצות לגבי הקוראן היא שיש בו יותר מידי חזרות ואפשר למצוא פסוקים זהים בהרבה מהפרקים שלו. אך אם נשים לב לפסוקים ונהרהר בהם באמת, נמצא כי למעשה יש מעט מאוד חזרות, ואם ישנן כאלה יש להם תפקיד חשוב מאוד במכלול של הפסקה. אין אלו מילים רגילות, אלא מילים שמיימיות אשר מכילות חוכמה ללא סוף.

בדיבור ישנם שני חלקים עיקריים:

* תוכן: מה נאמר במשפט.
* סגנון: איך נאמר המשפט.

התוכן של הקוראן הוא תוכן שמיימי והוא מוצג בסגנון פלאי שאין כדוגמתו.

בני האדם לא יכולים להיות עקביים כל הזמן גם בתוכן של דבריהם וגם בסגנונם. קחו למשל את הציטוט המפורסם של ד"ר מרטין לותר קינג: "I Have A Dream" ("יש לי חלום") או אם נהייה יותר עדכניים אז את הציטוט של אובאמה: "Yes We Can" ("כן אנחנו יכולים"). הציטוטים הללו באו מתוך נאומים ארוכים והם העיקר שאנחנו זוכרים מהם. ואף אחד מהנאומים לא שומר על הסגנון שלו לכל אורכו.

הקוראן לעומת זאת שומר גם על התוכן וגם על הסגנון שלו בעקביות לכל אורכו, ואם נעצור לרגע ונהרהר בכל פסוק, נוכל לטעום כמה טיפות מהחוכמה האצורה בו.

הו אללה עשה אותנו בין אלו אשר מבינים את הקוראן ופועלים על פיו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s