רחמי הנביא מוחמד כלפי אלה שאינם מוסלמים

רחמי הנביא מוחמד כלפי אלה שאינם מוסלמים

הגדרת "המוסלם" : המוסלם הוא האיש המתמסר בלב שלם לאללה והמאמין בו , בנביאיו ובשליחיו. זהו האדם הנמנע מפגיעה בזולת ללא הצדקה והמקרין נדיבות לב, אחווה ורחמים כלפי האחר באשר הוא.

– מחמד כמופת : ההגדרה הנ"ל תאמה את מסכת חייו של נביא האיסלאם מחמד , עליו השלום , כמופת המקיים הלכה למעשה את שנדרש לבשר לכל האנושות. על כן , ההגיון מאיץ בנו לאמצו כדוגמה של האישיות המוסלמית הנדרשת . כשתכיר את מוחמד , שהיה בבחינת נאה דורש נאה מקיים , או אז תדע מי הוא המוסלם האמיתי .

***************** *************

– יחסו החם לזולת : הנביא מחמד, עליו השלום, אמר : "החיוך שלך בפני הזולת נחשב לצדקה" , מכאן שיחס חם כלפי הזולת הוא חלק מעבודת האל באיסלאם.

– הנביא מחמד, עליו השלום, אמר עוד כי : "אללה הכניס איש לגן עדן כי הסיר עץ שחסם את הדרך בפני האנשים ".

***************** *************

– דיאלוג תרבותי עם השונה : הנביא מחמד, עליו השלום, ניהל דיאלוג תרבותי עם עמים אחרים בהשראת האל ; הוא כרת בריתות והסכמים עם היהודים והנוצרים ; הקוראן הקדוש הכיר בכך : " קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים , ושוחח עִמם בדרכי נועם "

( סורה 16, אלנחל : איה 125 ) .

כאן קבע אללה את אמצעי השיח עם יהודים ונוצרים ובכלל ("בדרכי נועם") ללא קיפוח , ללא הפרזה וללא התנשאות .

– הנביא מוחמד, עליו השלום, באמון מלא, קנה מהיהודים ב"אל-מדינה" ומכר להם . יתרה מזאת, הוא מִשְׁכֵּן את השריון שלו אצל אחד הסוחרים היהודים תמורת 30 צאעים (יחידת שקילה) של שעורה .

– יתר על כן, הנביא מוחמד, עליו השלום, הורה למוסלמים לא לפגוע ביהודים ובנוצרים ; הוא האומר : " הפוגע ביהודי או בנוצרי פוגע בי (אישית)".

– ובמקום אחר הוא אמר : "הפוגע ביהודים ובנוצרים ייענש ביום הדין בשוטים של אש". הם היו בני חסות והנביא ערב לשלומם לאור הקוראן.

************* **********

* הנביא הרחום :

1- הנביא מוחמד עליו השלום סבל מקשיים רבים במסעו להפיץ את האיסלאם בעולם. לאחר שנפצע בקרב "אוחוד", אשתו עאישה שאלה אותו, עליו השלום : האם ראיתָ יום קשה יותר מיום אוחוד ?

הנביא, עליו השלום, השיב : סבלתי הרבה מן הכופרים , אולם היום הקשה ביותר בחיי הוא יום אל-עקבה . ביום ההוא יצאתי אל אט-טאיף , כדי להטיף להם על האיסלאם , אולם הם גירשו אותי , והסיתו את הילדים לקלל אותי , ולרגום אותי באבנים עד שנפצעתי ברגליי . יצאתי משם עצוב ומאוכזב . ישבתי באחד המקומות . ואז הופיע המלאך גבריאל ואמר לי : "הוי מוחמד , אללה ראה את מה שאירע לךָ , והוא ישלח לך את מלאך ההרים לביצוע מה שתחפוץ בנוגע לכופרים !" בן רגע הופיע מלאך ההרים לפניי , בירך אותי לשלום , ואמר לי : "הוי מוחמד אללה שלחני לנקום את פגיעתך , אם תרצה אפיל עליהם את שני ההרים המקיפים את העיר" . אולם הנביא מוחמד עליו השלום … נביא הרחמים אמר לו : "לא ! אל תעשה את זה ! אולי אללה יוציא מצאצאיהם את אשר יאמינו באללה ".

2- באחד הקרבות מצא הנביא מחמד עליו השלום גופת אישה , הוא כעס על כך , וגינה את זה . הנביא עליו השלום הורה לכל המוסלמים לא להרוג נשים , ילדים וזקנים , אפילו בקרב .

3- אנס בן מאלכּ מסר כי אחד הנערים היהודים שנהג לשרת את הנביא מוחמד עליו השלום לקה במחלה , הנביא עליו השלום ביקר בביתו , הוא ישב לצידו על המיטה והציע לו להתאסלם , הנער היהודי הסתכל לכיוון אביו , כשואלו מה אשיב ? האב הורה לבנו לציית לנביא מוחמד באומרו : "צַיֵית לאבי אל-קאסם"(= מחמד) . הנער התאסלם בפני הנביא , עליו השלום , שאמר בצאתו את בית הנער :

" השבח לאללה שהציל אותו מגיהינום " .

4 – עבד אללה בן עומר מסר כי הנביא עליו השלום אמר : " האיש שהורג את בעל בריתו (בן חסותו) לעולם לא ינשום את ריח גן עדן , והרי את ריח גן עדן אפשר לנשום ממרחק של ארבעים שנה " .

5 – סוליימאן בן בוריידה מסר כי הנביא מחמד , עליו השלום , ציווה את ראשי הצבאות המוסלמים ביראת אללה , ואמר להם : "אל תבגדו , אל תגנבו , אל תתעללו בגופות המתים ואל תהרגו ילדים , נשים או זקנים . אם גברתם על האויבים עליכם להציע להם להתאסלם , ולהאמין באללה האחד והיחיד . אם ייענו לכם הנחילו להם את כל זכויות המאמינים ויימנו עמכם . אם יסרבו קראו להם לחיות עם המוסלמים בתנאי שישלמו ג'זייה ( מס חסות מיוחד ) , ואם ידחו גם את זה הישענו על אללה והילחמו בהם עד שיאמינו באללה".

6 – ת'ומאמה בן את'אל הִרבה לפגוע באיסלאם ובנביא עליו השלום. קבוצת מוסלמים השומרים על "אל-מדינה" עצרו אותו , והביאוהו למסגד . הנביא דרש שיתייחסו אליו בעדינות ויביאו לו מזון משובח ואכן האכילוהו ; לאחר מכן, שאל אותו : "מה חפצך ת'ומאמה ?"

הוא הגיב : "אינני חפץ כלום , אם תהרגני זה לא יהיה נאה לךָ , אם תשחרר אותי אני אודה לךָ , ואם אתה רוצה פדיון של כסף לשחרר אותי , זה קל לי !"

הנביא עליו השלום חזר על שאלתו ביום השני והשלישי , אך נענה באותה תשובה : "כפי שאמרתי לךָ !"

ביום השלישי בשבי , הנביא עליו השלום הורה למוסלמים לשחרר אותו , ולהרשות לו לחזור הביתה . אולם האיש הזה (ת'מאמה ) לא חזר לארצו , אלא הלך לאחד הגנים , שׁם התרחץ , ועשה את דרכו אל הנביא מחמד עליו השלום , ואמר לו : אני מעיד שאין אל מבלעדי אללה , וכי מוחמד הוא נביא אללה , ואחרון הנביאים . הוי מוחמד , אני נשבע לךָ שהייתָ אתה האיש השנוא ביותר עליי , אולם היום אתה האהוב ביותר עליי . אני נשבע עוד שהדת שלךָ היתה השנואה ביותר עליי , אולם היום היא האהובה ביותר עליי . והעיר שלךָ היתה שנואה ביותר עלי , אולם היום היא האהובה ביותר עליי . והם הביאו אותי לכאן כשהלכתי למכה לערוך "עומרה" (עליה לרגל קטנה למכה), ואני מבקש שתרשה לי ללכת . הנביא הרשה לו ללכת , ובהגיעו למכה הכופרים אמרו לו : "אתה כפרתָ באלילינו, והאמנתָ למוחמד ?"

ברם, הוא ענה להם : "אני נשבע לכם שהוא נביא האמת , והדת שלו היא האמיתית, ואין אללה מפרנס אתכם כי אם הודות למחמד".

7 – ח'אלד בן אל-ווליד מסר כי השתתף בקרב "ח'ייבר" עם הנביא מחמד עליו השלום ; הוא אמר : היהודים באו אל הנביא מחמד , עליו השלום , והתלוננו בפניו כי כמה מן המוסלמים נכנסו למכלאות שלהם , ולקחו את בעלי החיים שלהם . הנביא כעס על המוסלמים שעשו את זה ואמר : " כל רכוש של בעלי הברית הוא אסור ללא רשות ".

8 – סהל בן סעד אל-סאעדי , ירצהו אללה , מסר : שמעתי את הנביא (מחמד) עליו השלום אומר : מחר אני אעמיד בראש הצבא היוצא לח'ייבר איש שאללה ינחיל לו את הניצחון . המוסלמים חזרו הביתה וכל אחד מהם מקווה שיהיה הוא האיש הזה . למחרת שאל הנביא עליו השלום על עלי בן אבי טאליבּ, והעמיד אותו בראש הצבא.

עלי אמר לנביא עליו השלום , נילחם בהם עד יהיו כמונו ?

הנביא עליו השלום אמר לו : "לאט, לאט, עלי ! כשתגיע לארצם , קְרא להם להתאסלם , והטף להם על האיסלאם , ועל הזכויות והחובות שלהם . כי , אם ינחה אלוהים איש על ידיך , זה יהיה עדיף יותר לך ממאה גמלים אדומים " (שהם משובחים ויקרים).

9 – אבו הוריירה מסר כי נאמר לנביא מחמד עליו השלום להתפלל לאללה כדי שישמיד את הכופרים . הנביא סירב ואמר : "לא נשלחתי לקלל את האחרים, אלא להביא רחמים על שוכני עולמים" .

10 – אבו הוריירה מסר כי אמו , לא האמינה באללה , ובשליחות הנביא מחמד עליו השלום . הוא קרא לה לא אחת להתאסלם , אולם היא סירבה , וקיללה את הנביא עליו השלום . אבו הוריירה אמר כי הוא מירר בבכי כי חש צער על אמו המסרבת להתאסלם והמקללת את הנביא עליו השלום . הוא פנה לנביא מחמד וסיפר לו על אמו , וביקש ממנו שיואיל להתפלל למענה לאללה שינחה אותה לדרך הישר ובלבד שתתאסלם . הנביא עליו השלום ריחם עליו ועשה כבקשתו.

אבו הוריירה אמר כי לאחר מכן הוא רץ לביתו, כדי לבשר לאמו שהנביא עליו השלום התפלל למענה : "דפקתי בדלת , היא ענתה לי ואמרה , אבו הוריירה , חַכֵּה רגע !

היא פתחה את הדלת בהיותה חובשת צעיף לראשה, ואמרה לי : "אני מעידה שאין אל מבלעדי אללה, וכי מחמד הוא שליח אללה".

"הופתעתי , ומיררתי בבכי מרוב שמחה , כפי שבכיתי קודם מרוב צער. חזרתי אל הנביא עליו השלום , והודעתי לו על התאסלמות אמי , ובקשתי ממנו להתפלל למעני ולמען אמי שכל המוסלמים יאהבו אותנו. (ובשפע רחמיו) הוא התפלל למעננו" אך הפעם.

11 – אבו הוריירה מסר כי טופייל בן עמרו אל-דאווסי , הגיע ל"אל-מדינה" עם חבריו , ואמרו לנביא מחמד , עליו השלום , כי שבט דאווס סירב להתאסלם , וביקשו ממנו להתפלל לאללה שישמיד את שבטם. אולם הנביא הרחום , עליו השלום , אמר : " אללה, אני מתפלל לךָ שתנחה את דאווס להאמין , ולבוא אלינו מתמסרים (שיתאסלמו)".

12 – ג'אבר בן עבד אללה , ירצהו אללה , אמר : "כמה אנשים אמרו לנביא מחמד, עליו השלום : נביא אללה , החיצים של שבט ת'קיף פגעו בנו , בבקשה התפלל לאללה שישמידוֹ. הנביא, עליו השלום, לא ענה להם , אך התפלל לאללה להנחות את השבט לאיסלאם .

13 – רחמי הנביא נסכו על הילדים : הוא נשא תינוקות על זרועותיו, כגון נשיאתו את התינוקת אומאמה בנת זיינב על גבו במהלך התפילה ; הוא אומר : "אני מקצר את תפילת בשומעי בכי ילד מתוך חמים (עליו) ועל אמו הטרודה בו" ; נשק לבתו פאטמה על מצחה ; נהג להחליק את ידו למשעי על ראשיהם ולהושיבם עם המבוגרים ולשוחח איתם כבוגרים ולא זלזל בכישוריהם ; שיחק עימם במשחק "התופסת"; ליטף אותם , למשל כפי שמסר ג'אבר בן סמרה : "יצאתי בלוויית הנביא והנה מולנו ילדים. הנביא החל ללטף אותם על פניהם בזה אחר זה". הוא אף גינה אב שאמר "מעולם לא נישקתי ולו אחד מעשרת בניי", באומרו : "מי שאינו מרחם לא ירחם עליו" (האל).

14 – רחמיו על בעלי החיים : רחמי הנביא מחמד , עליו השלום , לא פסחו אף על בעלי החיים . הוא אסר לימוד קליעה למטרה בירי חיצים לכיוון ציפורים ; כשראה ציפור מרחפת מעליו הוא נזף באלה שלקחו שני גוזליה מהקן : "מי לקח את גוזלי ציפור זו והכאיב לה ? החזירו לה את גוזליה !" ; בצאת הצבא לכיוון מכה נתקלו בכלבה שהמליטה זה עתה . לא היסס לרגע והורה לצבא לשנות את דרכו למען לא יפחידו את הכלבה ואת גוריה הקטנים. במקרה אחר

– מסקנה : על כן , יאה לכל אדם לאמץ את דמות הנביא מחמד, עליו השלום , כדוגמה ומופת, ולהתנהג כמוהו כלפי האחרים באשר הם, יהודים , נוצרים ואף בני דתות שאינן מונותיאיסטיות , ולא לפגוע בהם מילולית , על אחת כמה וכמה במעשים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s