הקוראן הכרים – القران الكريم


  הקוראן הכרים לחץ כאן

                                                                                  לפתיחת ספר הקוראן לחץ על התמונה

הקוראן הוא ספר הקודש של דת האסלאם. שאותו השרה אללה לנביאו מוחמד עליו השלום. והוא ההתגלות האחרונה של דברי אללה לבני האדם. הוא הורד אל מוחמד, נביא האסלאם, פסוקים-פסוקים במהלך תקופה של 22 שנים, בידי המלאך ג'יבריל.

מעמדו של הקוראן באסלם הוא דברי אללה, ולא עלילה שנכתבה בידי אדם. כמו דברי הנביא בשם אללה (חדית' קודסי). הקוראן הוא מחשבה, אמירה וציווי אלוהי ואין עליהם עוררין. במהותו הקוראן הוא אסופת האמירות של אלוהים אל האנושות באמצעות הנביא. בתחילת הציטוט מן הקוראן נהוג לומר: אמר אללה הנעלה, או אמר לשליח (לנביא מוחמד עליו השלום).
הקוראן נישא בצורת נאומים מפי הנביא מוחמד ברכת אללה עליו למאמיניו, והועלה על הכתב בנוסחו הסופי רק בימי הח'ליף השלישי עות'מאן בן עפאן. הנביא מוחמד עצמו נפטר בשנת 632 לספירה. עד לימי עת'מאן הועבר הקוראן בעל-פה לפי כמה מסורות שזכרו כמה מחסידיו של מוחמד. עות'מאן חשש כי מעבירי הקוראן לא יספיקו להעבירו לדור הבא לפני מותם, וכמו כן התעורר חשש כי ריבוי המסורות יעורר מחלוקות. לפיכך, בזמנו של הח'ליף עות'מאן קובץ נוסח אחיד ויצאה פקודה להשמיד את כל הנוסחים האחרים. במקורות המוסלמים, בעיקר בפרשנות, נשמרו קריאות שונות של מילים ופסוקים בקוראן, שהופיעו כביכול בנוסחים הלא-עת'מאניים.‏‏ אולם ישנה הנוסח העות'מאני של הקוראן הוא הנוסח המקובל כיום.
מבנה הקוראן
הקוראן מחולק ל-114 סורות (פרקים), שכל אחד מהם קרוי סורה. לכל סורה ניתן שם, שבדרך כלל מעיד על תוכנה. סידור הסורות המקובל הוא על פי בחירה אלוהית שהועברה לנביא מוחמד על ידי גבריל, המאמינים למדו את הסידור הזה מפי הנביא עליו השלום, וכשהגיע הזמן לקבץ את הקוראן הם סידרו את הסורות לפי ההשראה שאללה לנביאו מוחמד.
נהוג לחלק את הסורות בקוראן לשתי תקופות מבחינת זמן הופעתן: סורות של מכה וסורות של אל-מדינה. הראשונות נכתבו בעת שהנביא מוחמד התגורר במכה, ואילו האחרונות לאחר שהיגר לאל-מדינה (אם כי חלק מהאחרונות נישאו כנאומים במכה לאחר החזרה לעיר זו. הסורות של מכה, שהן המוקדמות יותר מבחינה כרונולוגית, נמצאות בדרך-כלל בסוף הקוראן, כיוון שהן קצרות יותר. הסורות של מדינה, שהן ארוכות בדרך-כלל, נושאות אופי יותר משפטי, וכוללות חוקים, דינים, וגם אזכורים לסיפורי הנביאים שקדמו לנביא מוחמד עליו ברכת אללה.
כל פסוק בקוראן מכונה איה (אות), מילה שפירושה בערבית "נס" או "מופת". לפני כל הסורות, למעט אחת, מופיעה ה"בסמאללה", ביטוי שפירושו "בשם אללה הרחמן והרחים". ביטוי זה אינו נמנה כפסוק, למעט בסורה הראשונה, שבה הוא נחשב לפסוק הראשון. מוסלמי שמצטט מן הקוראן מקדים את הביטוי הזה לציטוט (אף כשאינו מצטט סורה שלמה), על קורא הקוראן קודם לבקש מאללה לשמור עליו מהשטן.
הקוראן כתוב בעיקרו בפרוזה, אולם חלקים גדולים ממנו כתובים בסגנון המכונה בערבית סג'ע . ניתן לתאר את הסגנון הזה כ"פרוזה מחורזת", כלומר פסוקים הכתובים בלא משקל, אבל מתחרזים זה בזה. זה היה סגנון הנאום המקובל באותה תקופה.
הסורה הראשונה, המכונה "סורת אל-פאתיחה", נמצאת בראש הקוראן מפאת חשיבותה, אף על פי שהיא קצרה יחסית, ושייכת לסורות של מכה. סורה זו משמשת כבסיס לתפילה. בסורה זו שבעה פסוקים, ועניינה הוא דבקות באללה וביום הדין.
סורת אל-פאתיחה
"בשם אללה הרחמן והרחים(1)
השבח לאללה ריבון העולמים(2)
הרחמן והרחים(3)
מלך יום הדין (4)
אותך נעבוד ובך נסתייע (5)
הנחה אותנו בדרך הישרה(6)
דרך אלו שהענקת להם את חסדך,
לא אלו שאתה כועס עליהם ולא התועים(7)

מקור: www.rasoulallah.ne

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s