עיד אל אדחא (חג הקורבן)1435/2014


עיד אל אדחא (חג הקורבן)1435/2014

תאריך משוער מכיוון שהחגים באסלאם נקבעים לפי הירח

יחול מיום שבת 4.10.2014 וימשך ארבעה ימים ועד יום שלישי 7.10.2014

חג הקורבן או עיד אלאדחא, מכונה גם לפי מסורת עממית "החג הגדול", הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל, וגם לחגוג את היום שבו קיבל אללה את הכבש ששלח לנביא אברהם עליו השלום כקורבן לאחר שנענה למצווה של אללה לשחוט את בנו ישמעאל .

הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש האחרון בלוח המוסלמי, והחג נמשך לארבעה ימים.

העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת קורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג ותרומה לעניים.

כפי אמרני חג זה קשור לאירוע "עקדת ישמעאל", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע בתנ"ך המסולף . בקוראן עצמו מסופר על עקדת אברהם את בנו.

לפי האיסלאם הבן היה ישמעאל, ולפי התורה המסולפת היה הבן יצחק . והנה הסיפור האמיתי : " הנביא אברהם, שמאמין באלוהים, חלם שהוא שוחט את בנו ישמעאל כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו על החלום שחלם, והבן חשב שאביו צריך לעלות אותו כקורבן לאלוהים. הנביא אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת ורצה לשחוט את בנו כקורבן, כדי להראות את חוזק אמונתו באלוהים. אללה ראה זאת ושלח לו כבש, שאותו שחט אברהם במקום בנו.

 

בימי החג הזה נוהגים המוסלמים לעלות למכה – המקום שבו התרחש הסיפור של הנביא אברהם ובנו ישמעאל … ביום הראשון של החג מתפללים המוסלמים תפילת החג , כעת נוהגים לקנות בגדים חדשים לכל המשפחה, לובשים אותם ויוצאים לחגוג עם קרובי משפחה ושכנים.

שוחטים כבש (או בהמה אחרת) ומכינים את בשרו למאכל בסעודת החג וכתרומה לעניים.

בחג הזה רוב המוסלמים מעדיפים לאכול בשר ולא ממתקים כי החג הוא חג הקורבן. על כל משפחה (ענייה ) לשחוט כבש ולחלקו לעניים, כדי שיוכלו לחגוג עם שאר המשפחות.

החג' _ העלייה לרגל

כמו כל מצוות-היסוד, גם מצוות ה"חג'" חלה הן על המוסלם והן על המוסלמית, הבוגרים והבריאים בגוף ובנפש. חובתם לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייהם, אם כי ההלכה פוטרת מאמינים מלקיימה או מתירה להם ליפות כוחם של אחרים לבצעה בשמם – מסיבות בריאות.

החג' (העלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה לעיר מכה. לפני שאללה יצווה על המוסלמים זה היה מנהג ערבי קדום, לפיו כל גבר ערבי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת בחייו למכה. כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של עשרה קילומטרים ממכה, הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי העשוי משני סדינים לבנים.

באיסלאם חובת העלייה לרגל ("חג'") כוללת את הכעבה, את הר ערפאת ושאר האתרים ואילו בשם "עומרה" מכנים את העלייה לרגל כשהיא נערכת על-ידי יחיד ולא בציבור, לא במועדה הקבוע – ואך ורק אל הכעבה ואל סביבתה.

עולה הרגל, המגיע לגבול השטח הקדוש המקיף את מכה, חייב להיכנס למצב של קדושה – "אִחרָאם". הוא מטהר, לובש בגדים לבנים מיוחדים, ללא תפר, ומסיר כל כיסוי ראש (בגלל איסור זה משתמשים רבים מעולי הרגל בקיץ בשמשיות). בעת העלייה לרגל אסורים על עולה הרגל גילוח, נטילת ציפורניים, חיי אישות וכד'.

עם הגיעו למכה מקיים עולה הרגל את הטקסים בעיר סביב הכעבה. הכעבה היא מבנה גבוה, דמוי קוביה, במרכזה של חצר מסגד. בקיר החיצוני שלו, בצד מזרח, נעוצה האבן השחורה.

עיקר פולחן הכעבה נערך מחוץ למבנה ולא בתוכו. עולי-הרגל מקיפים את הכעבה שבע פעמים, אל טקסי הקפת הכעבה נוספים טקסים באתרים קרובים, כמו ריצה, שבע פעמים, בין שתי הגבעות צפא ומרווה.

ב-8 ב"ד'ו-אל-חיג'ה" – האחרון בחודשי השנה המוסלמית – מתחילים טקסי ה"חג'", שעיקרם מחוץ לעיר מכה. ב-9 בחודש מגיעים הטקסים לשיאם במעמד לרגלי הר ערפאת מזרחית למכה, שם מתכנסים כל עולי הרגל לשמיעת דרשה. מעמד דומה אך פחות חשוב נערך אחר כך גם במוזדליפה. למחרת מגיעים עולי הרגל למינא, הסמוכה למכה, ושם מתקיים טקס רגימה, כאשר כל עולה רגל משליך שבע אבנים קטנות על כל אחת משלוש הערימות המצויות שם. כאן מסתיימים טקסי ה"חג' " ומתחיל "חג הקרבן", "עיד אל אד'חא" .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s