יסודות האימונה באסלאם (ארקאן אלאימאן)

יסודות האימונה באסלאם (ארקאן אלאימאן)
עיקרי האימונה "ארקאן אלאימאן":

1- העיקר הראשון – האמונה באללה ,זה כולל את הדברים הבאים

א- האימונה בריבונות אללה יתעלה: כלומר הריבון הבורא הבעלים של העולם המכוון והמנהל לכל ענייני בריאיו ודיינם.

ב- האימונה באולהיות אללה יתעלה כלומר : הוא אל האמת ושאר האלילים זולתי הם שקריים ופסולים.

ג- האימונה בשמיותיו כינוייו ומאפייניו תכלומר: יש לו שמות תואר מיוחדים ומאפיינים מושלמים ונשגבים,לאור האמור בספרו (הקוראן) והכוונות שליחו (סונה,חדית') עלין השלום.

2- העיקר השיני הוא האימונה במלאכים:

המלאכים הם עבדים מכובדים , האל בראם הם עבדיהו וצייתו לו , והוא חייבם למלא משימות מוגדרות , מהם:"גיבריל" האחראי להעברת ההשראה האלוהית מאללה לנביאיו ולשליחותיו ,ומהמלאכים גם " מיקאאיל" האחראי לגשם ולצמחים ,ומהם גם "אסראפיל" האחראי לתריעת השופר ביום הדין , ומהם גם "מלאך המוות" האחראי לנטילת הנישימות ברגע המוות.

3- העיקר השלישי , האימונה בספרי הקודש-

אללה יתגדל ויתקדש הוריד לשולחיו ספרי קודש להדרכת האנשים לטובתם ולתיקונםתמספרים אלה ידוע לנו:

א- התורה שאללה הוריד למושה עליו השלום והוא המפואר בספרי בני ישראל

ב- הברית החדשה "האינגיל" שאללה הוריד לישו (עיסא) עליו השלום.

ג- תהלים (זבור) שאללה העניק לדוד עליו השלום .

ד- מגילות איבראהים עליו השלים שקיבל מאללה.

ה- "אלקוראן" המפואר וגולת הכותרת שאללה הוריד לנביאו מוחמד עליו השלום, אחרון הנביאים שביטל בו את שאר ספרי הקודש הקודמים וערב לשמירתו מזיוף משום שהוא ישאר ראייה חותרת נגד כל היצורים עד יום הדין.

4- העיקר הרביעי – האימונה בשליחים:

אללה שלח שליחים לברואיו, מנוח עליו השלום וכלה במוחמד עליו השלום,וכל השליחים ובכלל ישוע בן מרים ועוזייר עליהם השלום, הם אנשים ברואים ללא שום סממן של ריבונית או אלוהית , שכן הם עבדי האל שזכרו בכבוד השליחות , והוא חתם את השליחויות בשליחות מוחמד עליו השלום שנשלח לכל האנשים ואין נביא אחריו.

5- העיקר החמישי – האימונה באחרית הימים

והוא יום הדין שבו האל אוסף את כל הברואים , עם תחיית המתים מקבורותיהם לחיות חיי נצח בגן העדן או בגיהינום בהתאם למעשיהים, והאימונה באחרית הימים היא האימונה בכל מה שיהיה לאחר המוות מהייסורים וההנאה בקבר (בהתאם למעשי האדם באחייו),דרך תחיית המיתים וכלה ביום הדין לגן עדו או לגיהינום.