שלבי ההלוויה האסלאמית

שלבי ההלוויה האסלאמית
1. החזרת הגופה מבית חולים או מהמכון הפתולוגי. יש לסייע
בזירוז קבלת תעודת הפטירה בהתאם לחוקי האסלאם לפי
”כבוד המת קבורתו“, ולכן יש לקיים את טקס הקבורה לפני
רדת החשיכה של יום הפטירה. מקיימים את הלוויה בכל ימות
השבוע ואף בשבת, ולעיתים גם בלילה.
2. שריפת הגופה אסורה, מכיוון שהמוסלמי מאמין כי הרוח
נשארת בקרבת מקום וחוזרת לגוף לאחר הקבורה. במידה
והמוות קורה בים, מותר לקבור שם )Green & Green, 2006(.
האסלאם מאפשר הבעת רגשות של צער ויגון אך בגבול
המקובל.
3. אין לקרוע בגדים או לסטור ללחי, הדבר ייחשב ככפירה
ברצון האל )Hedayat, 2006(.
4. רחיצת הגופה נעשית על ידי איש דת בן אותו מין עם מים
פושרים שלוש פעמים, או יותר לפי הצורך, חייב להיות מספר
לא זוגי, תוך קריאת פסוקים מהקוראן. בסיום הרחיצה הסוגרים
נאטמים בצמר גפן והגופה נעטפת בסדין לבן בשלושה חלקים
ללא תפרים )Sheikh, 1998(. נשים נעטפות בחמישה חלקים
מטעמי צניעות. אישה הנמצאת במחזור או עד 40 יום אחרי
לידה, נחשבת כלא טהורה, ואין לה הרשאה לרחוץ אישה
שנפטרה )Green & Green, 2006(.
5. הגופה מונחת בארון העשוי מעץ פשוט ללא קישוט, המוחזק
במסגד לשימוש כל הקהילה, היות והמת נקבר ללא הארון.
על המשפחה להגיב בעצב מוגבל, מכיוון שהזעקות מפריעות
לשלוות המת ומביעות כפירה ברצון האל.
6. טקס ההלוויה המוסלמי פשוט, ומשקף את המסר האומר, כי
בלידה ובמוות כל האנשים שווים: אדם מגיע לעולם ללא נכסים
או רכוש ונפרד רק עם רשימת המעשים שלו.
7. ההלוויה )ג‘נאזה( למסגד: ההשתתפות בהלוויה מאוד רצויה
לפי הדת, גם אם אתה עובר אורח. בהלוויה אסורה השתתפות
הנשים, מחשש להתמוטטות בזמן התהלוכה. הנשים מבקרות
את הקבר למחרת או ביום חמישי הראשון לאחר ההלוויה.
גברים שאינם מוסלמים יכולים להשתתף )Gatrad, 1994(.
8. תפילה וקריאה בקוראן: מקיימים את תפילת המת, שהיא
שונה מהתפילה הרגילה ומתקיימת רק בעמידה.
9. המסע לבית הקברות של החמולה: הצעירים חופרים את
הקבר )בכיוון מזרח מערב( מבעוד מועד )עם קבלת הודעת
הפטירה(. לפי האסלאם רצוי שכל משתתף בהלוויה ישא את
הארון על כתפיו במהלך 7 צעדים לפחות, וכך יש תמיד 8-10
איש המשתתפים בהובלת הארון מבית המנוח למסגד וממנו
לבית הקברות. נדיר שמעבירים את הארון ברכב, אלא אם
מדובר במרחק רב או במזג אוויר קיצוני.
10. בבית הקברות: הארון מונח בצד הקבר, הגופה מורדת
לקרקעית הקבר בזהירות ובצניעות ומניחים אותה על צדה
הימני עם הפנים לכיוון דרום )מכה(. מפזרים ענפי מרווה מעל
הגופה, מכסים את הגופה בחלקי שיש לפני החזרת העפר
וסגירת הקבר )Green & Green, 2006(. בדרך כלל הטקס
מלווה בקריאות ”מאדמה ייצרנו אותך ואליה אתה חוזר, וממנה
נחזיר אותך“ )הקוראן 20 :55(. בסיום הטקס, הנוכחים קוראים
את פסוק ”אלפאתחה“ לזכרו ולבקשת רחמים למת.
11. המשפחה המורחבת עומדת בשורה וכל המשתתפים
עוברים לנחם.
12. סוכת האבלים: בתום ההלוויה חוזרת המשפחה לסוכת
האבלים למשך שלושה ימים )Gatrad, 1994(. מכינים סוכה
אחת לגברים ואחרת לנשים, או בתוך בית מרווח. בתקופה זו
השכנים מכינים למשפחת האבלים ארוחות. ביקור ניחומים הינו
מצווה, ומרבים להשתתף בו אנשי הישוב והסביבה. מגישים רק
קפה מר, למרות שיש שמגישים מים ותמרים ואף סיגריות.
13. מרגע המוות ועד לקבורה אסור למשפחה לאכול. לאחר
ההלוויה האוכל מסופק על-ידי השכנים, במשך שלושת הימים
הבאים )Green & Green, 2006(.
14. האבל מונה שלושה ימים. לבוש הגברים רגיל אך מקובל לא
להתגלח עד תום ימי האבל. נשים לובשות שחור מתוך הזדהות,
אך אין זו דרישה דתית.
15. בהשתתפות בצער המשפחה על הזרים לדעת, שחיבוק
המין השני יכול להזיק יותר מאשר להועיל.
16. אישה מתאבלת על בעלה במשך ארבעה חודשים ועשרה
ימים )Gulam, 2003(, בתקופה זו אסור לה להתחתן מחדש,
לצאת את הבית )פרט למקרים דחופים( להתאפר, לענוד
תכשיטים, לצבוע שיער או להתלבש בבגדים ססגוניים )Green
Green, 2006 &(. תקופה זו מכונה אלעֵדַה, כלומר ”הַמְתָנ ָה“.
האישה ממתינה לראות אם היא בהיריון. אם כן – אסור לה
להתחתן עם גבר אחר עד לאחר שהיא יולדת. אם אינה בהיריון
– היא רשאית להינשא כבר בתום תקופה זו.
17. אישה שהייתה בהריון בעת מות בעלה, מועברת מתחת
לארונו לפני כלל האנשים כדי שידעו שהיא בהריון ממנו. אישה
בהריון יכולה להתחתן בתום 42 ימים לאחר הלידה, הנולד ישא
את שם הבעל המת.
18. חתונות ואירועים משמחים במשפחה הקרובה נדחים
עד תום שנה, ושל שכנים בדרך כלל עד עבור ארבעים יום
מההלוויה.
19. ביום חמישי הראשון לאחר ההלוויה, נשים מבקרות את
הקבר ויש שמכינים לחם צהוב מיוחד )בתוספת כורכום( לזכרו
של המת, והמחולק לקרובים ולשכנים.
20. גמר האבל: רבים מקיימים את טקס הסיום )אלח‘תמה(,
מכינים 40 עותקים של חלקי הקוראן ומפיצים בין המוזמנים

או המזדמנים באותו רגע. כל אחד קורא פרק מהקוראן וכך
תוך זמן קצר מסיימים את קריאת הקוראן כולו לזכר המנוח.
יש שמכינים מזכרות כמו פסוקי הקוראן חרוטים על חלקי עץ,
המחולקות למשתתפים בטקס.
21. בתום ימי האבל שכנים וחברים פונים לגברים האבלים
ומבקשים מהם להתגלח ולחזור לשגרת חיים רגילה כולל
עבודה

לאחר המוות: לאחר המוות על המשפחה לקיים את צוואת
המת אשר כוללת: תשלום עבור הוצאות ההלוויה, תשלום חובות
המת לאנשים או מוסדות, ביצוע סעיפי הצוואה במידה והשאיר
אחת כזו, וחלוקת הירושה לפי חוקי האסלאם )השריעה(.