תפיסת המוות באסלאם

תפיסת המוות באסלאם:

המוות הינו בלתי נמנע: ”כל רוח תטעם את
המוות, בסוף תחזרו אלי“ )הקוראן 29:57(. וגם: ”בכל מקום
שתהיה המוות ישיג אותך, גם אם תימצא במגדלים חזקים
וגבוהים“ )הקוראן 4 :78(.
הקשר בין הגוף, הרוח והנפש מוסבר באמצעות ”החשמל או
האנרגיה )הרוח( שנכנסים למנורה )הגוף( והאור שנוצר הוא
הנפש. כאשר האנרגיה מופסקת האור נכבה, הגוף לא מתפקד
והחיים מסתיימים“ )Hedayat, 2006(.
תחילת המוות בחטאם של אדם וחווה והעונש שהוזכר בקוראן:
”על האדמה תחיה, ובה תמות“ )הקוראן 7:24(. ורצון אלוהים:”אין
אפשרות לנפש למות ללא ההיתר של אלוהים, ובזמן שנקבע
מראש“ )הקוראן 3:139(. אסור למוסלמי לייחל למוות כי הדבר
נתון בידי האל בלבד )McKennis, 1999(. החיים בעולם הזה
נחשבים לזמניים וכתקופת מבחן לאדם. המוות מסמל תהליך
פעיל של מעבר הנפש מהעולם החומרי הנוכחי לעולם הרוחני
הטהור, והנביא הסביר זאת כך: ”המוות מתרחש כאשר הרוח
עוזבת את הגוף“ )Hedayat, 2006(.
טיפול בחולה הגוסס מהווה אתגר חשוב לצוות המטפל, תוך
אפשור מוות בכבוד המעניק סיפוק רב למטפלים. טיפול בחולה
דתי ומאמין דורש מהמטפל מיומנות וידע מיוחדים ),Sheikh
1998(.
מוסלמים מעדיפים למות בבית, כאשר הם מוקפים בתמיכה
הרוחנית של המשפחה והקרובים הרבים.
המוסלמי מאמין שהכול בידי אללה ואין ביכולת הרופאים לקבוע
כמה זמן נותר לחולה לחיות )Al-Shahri & Zafir, 2005(.