השפה הערבית : זכר ונקבה

בשפה הערבית כמו בעברית, כל המילים בשפה שייכים לאחד משני המינים – זכר או נקבה.

הדבר החשוב שעלינו לזכור הוא : כאשר איננו יודעים את לאיזה מין שייכת המילה, ברירת המחדל היא זכר. כמו כן, גם לתיאור קבוצות מעורבות אנחנו משתמשים בזכר (לדוגמא: אם אנחנו מדברים על קבוצה של גברים ונשים)

הסימן העיקרי לכך שהמילה היא ממין נקבה הוא סוג מיוחד של האות תא, אשר נקראת תא מרבוטה (التَّأ المَربُوطَة) כלומר "תא קשורה" והיא נראית ככה (לבדה או מחוברת) :

ة  ـة

בדומה לסופית ה' בשפה העברית, לתא המרבוטה יש יכולת לשנות את המילה מזכר לנקבה. למשל פירוש המילה טביב <طَبِيب> הוא רופא. אך כאשר אנחנו מוסיפים את התא המרבוטה בסוף המילה היא הופכת לטביבה <طَبِيبَة> רופאה.

את התא מרבוטה אנחנו הוגים בדרך כלל כמו האות- ה', אבל אם יש לנו מילה שמצטרפת אליה אנחנו קוראים אותה כ- תא. לדוגמא:  <سورة> סורה (פרק) ; <سورة الكهف> סורת אל כאהף (פרק המערה).

ישנם גם מילים ממין נקבה שאין להם תא מרבוטה, אז איך אנחנו יודעים אותם? אל תדאגו יותר מידי כי אין הרבה מילים כאלה יחסית.

הנה כמה מילים נפוצות לזכר ולנקבה:

זכר–

כיתאב (كِتَاب): ספר

באב (بَاب): דלת

ג'מל (جَمَل): גמל

ק'לם (قَلَم): עפרון

נקבה–

סאלה (صَلاة) : תפילה

ק'מר (قَمَر) : ירח

אומה (أُمَّة) : אומה

בינת (بِنْت) : בת