מ

מ

[חזרה למילון]
מַא שַאַה אללה (או בתעתיק אחר: מאשאללה) ما شاء الله

מילולית: מה שרצה אללה, או אללה אפשר זאת. זהו ביטוי מוסלמי נפוץ הנאמר בדרך כלל כביטוי להערכה או הערצה לדבר מסוים שאללה גרם לו אם יצר אותו.
מַדְ'הב مذهب

מילולית: דרך. אסכולה דתית בתורת המשפט המוסלמי. כיום ישנם ארבעה אסכולות נפוצות והם: מד'הב אל-חנפי (על שם אימאם אבו-חניפה), מד'הב א-שאפיעי (על שם אימאם מוחמד אל שאפיעי), מד'הב מאליכי (על שם האימאם מאליכ) ומד'הב אל-חנבלי (על שם האימאם אחמד איבן חנבל). מוסכם לכל כי האסכולות השונות כולן על הדרך הנכונה ואין ביניהן הבדלים ביסודות האמונה. ההבדלים בין האסכולות הם בעיקר הלכתיים ומשפטיים הנובעים משיטות מתודולוגיות שונות ומאזורי השפעה שונים.
מדינה مدينة (נקראה גם יתְ'ריבּ)

מילולית: עיר. לאחר ההיג'רה של הנביא מוחמד ממכה לית'ריב שונה שמה ל"מדינת א-נבּי" (עיר הנביא) ובקצרה קראו לה אל-מדינה. זוהי העיר השנייה בקדושתה באיסלאם ובה נמצא מסגד הנביא וקברו של מוחמד.
מַדְרסה مدرسة

בית ספר. בקהילות מוסלמיות רבות, בפרט כאלה שאינן דוברות ערבית, המונח מתייחס למוסד חינוכי דתי-מוסלמי לילדים, שבני כל הגילאים לומדים בו יחד.
מֻהַאגִ'רוּן או מוהאג'ירון مهاجرون

מילולית: מהגרים. אלו הם המוסלמים הראשונים שהלכו אחרי מוחמד והיגרו בהיג'רה ממכה לאל-מדינה. המוסלמים המוקדמים מאל-מדינה שקיבלו אותם נקראו אנסאר.
מואד'ין (או מואזין בשיבוש) مأذن

האדם אשר מבצע את הקריאה לתפילה במסגד.
מואְמין مؤمن

מילולית: מאמין. הכוונה למוסלמי אשר שומר על ציוויו של אללה ומתרחק מאיסוריו. בטרמינולוגיה המוסלמית, המואמין נמצא בין המוסלים שמתחתיו לבין המוחסין שמעליו
מוג'אהיד مجاهد (מוג'הידין ברבים)

אדם המשתתף באופן פעיל בג'יהאד. לוחם למען אללה.
מוגְ'תהיד مجتهد

מלומד מוסלמי אשר מוסמך להסיק הלכה מתוך הידע הקיים בנושא מסוים. ראו גם איג'תיהאד.
מוחְסין محسن

מילולית: עושה בשלמות, עושה טוב. הכוונה למוסלמי אשר שיש לו איסחאן (ראו ערך) וזו הדרגה הגבוהה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה.
מונאפיק' منفق (רבים: מונאפיק'ון)

צבוע, מתחסד. אחת התנהגויות הבזויות ביותר בעיני אללה והקוראן מדבר רבות בגנותם. אלו הם האנשים אשר מעידים כי הם מאמינים אולם הם רק מעמידים פנים ומשקרים וזוממים מזימות נגד המוסלמים. המונאפיק'ון גרועים יותר מהכופרים משום שהם מסתירים את אופיים האמיתי ובכך מהווים סכנה גדולה יותר למוסלמים.
מוסְחאף مسحف

כתב יד, העתק או הוצאה לאור של ספר הקוראן.
מוסְלים مسلم

מילולית: מתמסר, נכנע. שם המתאר את האדם ההולך בדרכי דת האיסלאם ומתמסר לאללה.
מועאוידַ'אתאן المعوذتين

מילולית: שתי המחסות או שתי העוזרות. כינוי לשתי הסורות האחרונות בקוראן, סורת אל פלק' וסורת א-נאס בהם מבקשים עזרה מאללה. קריאה מתמידה בהם מומלצת לשם הגנה מכל רוע ומחסה מכל פגיעה.
מופְתי مفتى

מלומד מוסלמי אשר מוסמך לפרש את החוק המוסלמי ולהוציא ממנו פסק הלכה (פתווה).
מורְתַד مرتد

בוגד, יוצא מן הדת. מקביל למילה מושמד בעברית.
מִחְראב או מיחראב محراب

גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקִ'יבלה – הכיוון אל הכעבה, אליו צריכים לפנות מוסלמים בעת התפילה.
מַחְרם محرم

מונח המתייחס לקרוב משפחה אשר נמצא "בגבולות המותר". כלומר בגבולות בהם ניתן להופיע בלי חיג'אב (דוגמה לנשים- אחים מצד האם או האב, אחים ליניקה, דודים מצד האם או האב, סבים, ילדים ונכדים וכדומה) או לשהות במחיצתם ביחידות. כמו כן באיסלאם אסור לנו להתחתן עם מי שמוגדר כמחרם שלנו. בני דודים אינם נחשבים כמוחרם ומותר להתחתן איתם על פי האיסלאם.
מינארה منارة

צריח המסגד אשר ממנו קורא המואזין אל התפילה. ראו: אד'אן.
מַכַּה مكّة (ראו גם בַכַּה)

העיר הקדושה ביותר באיסלאם. בה נמצאת הכעבה והיא עיר הולדתו של הנביא מוחמד.
מַלַאיכַּה ملائكة

מלאכים (יחיד: מלאִיכּ). יצורים שנבראו על ידי אללה מאור. ביניהם נמצא ג'יבּריל או ג'יבּראיל (המלאך גבריאל) אשר מעביר את ההתגלויות לשליחיו של אללה. נקרא גם "מַלַכּ אל וַוחי" (מלאך ההתגלות).
מִנְבָר או מינבר منبر

דוכן במסגד שעליו עומד האימאם כדי לשאת דרשות. המינבר מעוצב בדרך כלל כמגדל קטן בעל גג מחודד ומדרגה המובילה אליו.
מסְג'יד مسجد

מילולית: מקום לסגידה. השם למסגד בערבית.
מַסיח مسيح

מילה המקבילה למשיח בעברית. כינוי לנביא ישוע עליו השלום. משיח השקר שילחם מול ישוע נקרא אל מסיח א-דג'אל (ראו דג'אל).
מר'ריב مغرب

תפילת הערב. התפילה הרביעית במהלך היום והיא מתקיימת מיד עם השקיעה.