בסורת א-שועראא' (26), אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר לנו כמה סיפורים מהנביאים שהוא שלח לבני האדם. אם נשים לב למילים נוכל לראות שלפני שאללה מזכיר את שמו של הנביא, המשפט "כאשר אמר להם אחיהם" מוזכר קודם לכן.
"כאשר אמר להם אחיהם לוט, האם אין בכם יראה?" (איה 161)
אולם כאשר שמו של הנביא שֻועַייבּ מוזכר, כתוב:
إِذْ قَالَ لَهُمْ شُعَيْبٌ أَلَا تَتَّقُونَ ﴿١٧٧﴾
"כאשר אמר להם שועייב, האם אין בכם יראה?" (איה 177)
מדוע כל שאר הנביאים קיבלו את התיאור של "אחיהם" ואילו הנביא שֻועַייבּ לא?
הרי המשפט:
"ואל מדיין [שלחנו] את אחיהם שֻועַייבּ", כבר מופיע בקוראן בשלוש מקומות אחרים (7:85 ; 11:84 ; 29:36).
ובכן, על מנת לענות על השאלה עלינו לבחון את העיר מדיין כפי שהיא מוזכרת בקוראן. ישנם שני שמות שהקוראן מזכיר ביחס למדיין:
* מַדְיַן שמה של העיר מדיין, המילה הזאת מופיעה 10 פעמים בקוראן.
* אַסְחָאבּ אַלְ אַיְכַּה "אנשי אל אַיְכַּה" מופיע 4 פעמים בקוראן. מקובל לתרגם את השם אַיְכַּה כיער עבות והוא מזוהה עם העץ הענק שהם נהגו לסגוד לו.
וכך, כאשר הנושא המדובר הוא המקום, השם המוזכר לעיר הוא מַדְיַן. וכאשר הנושא המדובר הוא האנשים, השם המוזכר לעיר הוא אַסְחָאבּ אַלְ אַיְכַּה.
ומה הנושא המוזכר בסורת א-שועראא' שבה המילה "אחיהם" לא מופיעה לגבי שועייב?
"הכחישו אנשי אל אַיְכַּה את השליחים" (סורת א-שועראא' – 26, איה 167 )
כאשר אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר את המקום (כמו שראינו למעלה), אז הוא אומר: "אחיהם" . אולם כאשר הוא מזכיר את הזהות הדתית שלהם, הוא לא מזכיר את התיאור "אחיהם", למרות שמדובר באותו המקום, באותם האנשים ואף באותם קשרי דם. שועייב עליו השלום אולי אחיהם בעקבות קשרי הדם, אך הוא לא אחיהם לאמונה מכיוון שהם לא נמצאים על אותה הדת.